נשירת שיער
הידעת?
• לכל אדם בממוצע יש כ 100- 120 אלף שערות ראש במצב בריא.
• רובנו מאבדים כ- 50- 100 שערות מידי יום כחלק מתהליך ההתחדשות של הגוף.
• קצב הצמיחה הממוצע של השערות הוא כ ? 12.5 מ"מ בחודש.
• ידוע כי בקיץ השיער צומח מהר יותר מאשר בחורף ,מאחר שהחום והחיכוך מזרזים את צמיחתו.
• גיל המעבר הינו אחד הגורמים להתדללות שיער הראש, בסביבות גיל ה ? 50 קצב איבוד השיער אצל נשים וגברים כאחד, עולה.
מאחר ואצל רובנו במצב בריא גדלות שערות חדשות המחליפות את אלו שנשרו אנו לא מוטרדים , נשירת שיער עלולה להיות מטרידה כאשר אנו רואים דלול בנפח השיער הרגיל שלנו.
בכדי להבין כיצד זה קורה נעבור מעט על מבנה השיערה ומחזור החיים שלה
שני חלקים לשערה:
1. החלק החיצוני- שאפט: זהו חלק מת, תאים שנדחפו כלפי מעלה.
2. החלק הפנימי- השורש: שקוע עמוק בדרמיס ומתוך השורש מקבל הזנה לצמיחת השערה.
? לכל שערה יש בלוטות חלב המשמנות ומזינות אותה ומעניקים לה הגנה מפני מזיקים.
השאפט מחולק לשני חלקים:
1. החלק הפנימי- "קורטקס": מחזיק בתוכו את המידע לטיב השערה וסוגה.
2. החלק החיצוני- "קוטיקולה": זוהי רקמה שקופה העוטפת את הקורטקס ומגנה עליו.
? השאפט כולו מושפע מגורמים חיצוניים כגון: חום, שמש, כלור, צבעים, מייבשי שיער וכו'. דברים אלו לא משפיעים בהכרח על השורש כיוון שבין השאפט לשורש אין כל כך תקשורת , כלן אם קורה משהו לשיער , שיער חדש יצמח במקומו.
? גורמים המשפיעים על השורש , בניגוד לגורמים המשפיעים על השאפט, הינם גורמים פנימיים. כגון: חומרי מזון, זיהומים, מחלות קשות, חוסר איזון הורמונאלי, וכן גורמים נוספים בהם נדון בהמשך.
את קצב צמיחת השיערה, אורכה, עובייה וצפיפותה קובעת הגנטיקה מלכתחילה, לכן כאשר נרצה להבין אם אכן ישנה נשירה בעייתית נחפש האם ישנה התדללות בכמות השיער ביחס למה שהמטופל רגל אליו בדר"כ.
מחזור החיים של השיערה:
1.שלב האנוגן- זהו שלב הצמיחה, יכול להארך בממוצע שנה וחצי עד שנים.
רוב שיער הראש נמצא בשלב זה ( 90%) וקצב הצמיחה הוא כ ? 1.5 ס"מ בחודש.
2.שלב הקטוגן- זהו שלב קצר, במהלכו השיערה נחה. שלב זה נמשך בערך שבועיים ומהווה שלב מעבר.
3.שלב הטלוגן- זהו שלב הנשירה.
תקופה זו יכולה להמשך בין 3-מ4 חודשים. כשיש נשירת שיער בדר"כ נרצה להסתכל כשלושה ארבעה חודשים אחורה כדי להבין את שורש הבעיה ומהי הסיבה לתחילתה של הנשירה.
לכן גם ניתן לראות שנשירה לאחר לידה מאופיינת ב שלושה ארבעה חודשים שלאחריה.
כאמור, אם נתחיל לטפל בנשירה לא נראה תוצאות מיד כיוון שהשיער נמצא בשלב הטלוגן ועד שיעבור לשלב הראשון יקח זמן.
• בשלב זה נמצאות באופן טבעי כ- 5% - 15% משערות הראש.
• נשירה במהלך טיפולים כימותרפיים עלולה להתרחש בכל אחד משלושת השלבים.
• תרופות והקרנות בשלב האנוגן יגרמו להתדרדרות ולהתקרחות מהירה שאין מה לעשות כדי לעוצרה.
ישנם כמה סוגים של נשירת שיער:
א. נשירת שיער מוקדית: נשירה זו יכולה להיות עם או בלי פגיעה בקרקפת .
פגיעה ברקפת לוקחת אותנו למחלות כגון: גזזת, פטרת, ונוספות במקרה כזה יש כמובן צורך בטפול במחה הספציפית הגורמת לנשירה (כגורם על).
הנשירה המוקדית כאמור מתאפיינת במוקדים ספציפיים בראש, בזקן ואף בשאר שערות הגוף .
היא מתאפיינת במוקדים עגולים ,זה אינו משהו טבעי בשלבי החיים של השיערה ותמיד מדובר בהפרעה, הרבה פעמים על רקע מחלה אוטואימינית כגון: לופוס, טרשת נפוצה ונוספות אחרות, ועל כן מצריך טחפול בהתאם.
-כמו כן גם סטרס וטראומה יכולים וגורמים לנשירה מוקדית וגן תורמים להגברת קצב הלבנתו של שהיער.
-גם זיהומים חריפים ומחלות חום יכולים לגרום לנשירה ולכן נשירה זו מחייבת בירור רפואי ובדר"כ ב- 90% מהמקרים השיער יצמח שוב.
ב. נשירת שיער דיפוזית:
מתרחשת בשלב הטלוגן, לא מדובר באזורים נקודתיים אלא בדלילות עד התקרחות של השיער, איבוד נפח השיער.
יותר שערות עוברות לשלב הטלוגן ולכן יש יותר נשירה מאשר צמיחה.
לעיתים ישנה התארכות של שלב הטלוגן, הצמיחה המחודשת אינה מספקת- שלב האנוגן אינו חזק. במקרה כזה ניתן לחזקו.
סיבות לנשירת שיער:
לנשירת שיער ישנן סיבות רבות, החל במתח נפשי שלכאורה לא אמור להווה סיבה לכך וכלה במחלות שונות. להלן נמנה מספר סיבות עיקריות:
1.מחסורים תזונתיים:
מחסורים תזונתיים מהווים בעיה כאשר מדובר בנשירת שיער כמו גם בהרבה בעיות אחרות. כידוע השיער ניזון מבפנים ועל כן איזון תזונתי מהווה תנאי הכרחי בצמיחתו התקינה.
המחסורים הנפוצים ביותר בבעיה זו הינם: ברזל, B12, ואבץ.
יכול מאוד להיות שגם מחסור בביוטין ( בחוסר ביוטין תהיה נטייה לשיער להתקרזל), וכן חומצות שומן חיוניות .
- דיאטות קצוניות בעיקר תהיינה הגורם לחוסרים אלו וכמו כן הנשירה תגיע כ- שלושה עד ארבעה חודשים לאחר מכן ולא מיד.
2.מתח נפשי, סטרס וטראומה:
היום כבר ידוע היטב הקשר בין מצבים נפשיים למצבים פתלוגיים שונים.
הסטרס מדלל באופן ניכר את הויטמינים והמינרלים שבגופנו ובכך עלול לגרום לנשירת השיער.
"טלוגן אפלבוים" הוא כינוי לתופעה של נשירת שיער בצורה מהירה ופתאומית שלכאורה אין לה סיבה, אך במבט מעמיק מספר חודשים אחורה ניתן למצוא מצב של מתח ממושך או טראומה שחווה האדם.
אדם שחווה סטרס, מתח, חרדה, טראומה , דאגה קיצונית, מחלה, פציעה, תאונה, לידה וכיו"ב, ועל פניו נראה שעבר זאת בשלום ולפתע שבועות עד חודשים ממוקד הארוע מופיעה נשירה נקשר זאת כמובן לחוויה שעבר, במקרים אלו האדם לא יצליח בכלל לקשר אותם אחד לשני ולכן יש צורך בתשאול מעמיק על מספר חודשים אחורה.
3.מחלות כרוניות ומחלות אוטואימיוניות:
כגון: סכרת, מחלות זיהומיות, היפרלפידמיה, מחלות לב וכלי דם, לופוס ועוד.
4.אנמיה.
5.חוסר איזון הורמונאלי:
• בעיקר היפותאירואידיזם, מול היפר בבלוטת האדרנל, הרבה פעמים נגלה חוסר/ עודף זה לפי נשירת שיער.
• יתר פעילות אדרנרגית כאמור יכולה לגרום גם כן לנשירת שיער מואצת. כמו כן גיל המעבר, גיל ההתבגרות, הריון, גם הם נמנים עם משבשי האיזון ההורמונאלי.
• ההורמון הגברי טסטוסטרון- להורמון זה יש תוצר לוואי הנקרא דהידרו- טסטוסטרון (DHT) האחראי על איבוד השיער. הורמונים זיכריים אלו מונעים מהדם להגיע כיאה לשורשי השיערה ולהזינם, ע"י כך שהם מכווצים את כלי הדם (נימים) הקרובים לעור הקרקפת( אצל נשים עם רמות גבוהות של הורמון זה נראה גם ריבוי שיער על הגוף ועיבוי שלו, נראה פצעים, קולן יתעבה וכו' כיוון שאצלהן במיוחד אמורות להיות רמות נמוכות מהורמון זה).
• הורמון האסטרוגן- ההורמון הנשי, מונע את השפעת ה- DHT , שומר על איזון הורמונאלי ומונע נשירת שיער. בגיל המעבר רמתו יורדת בצורה ניכרת, אזי שבתקופה זו אין מניעה מה-DHT להפוך את השיער למדולל . בתקופה זו יש גם חוסר yin שיכול בהחלט להחמיר את הבעיה.
6.עודף טוקסינים בגוף.
7.עישון- אשר פוגע בזרימת הדם התקינה, רדיקלים חופשיים.
8.בעיות בעור הקרקפת.
9. תרופות : כגון: נוגדי קרישה, מדללי דם, ותרופות שונות במצבים ממאירים.
10. גורמים שונים המפריעים לזרימת הדם לקרקפת . כגון: שרירים תפוסים, כיסוי ראש או גומייה הדוקה מידי.
11. נטילת מינון גבוהה מאוד של ויטמין A.
12. עגבת.
13.טפילים במערכת העיכול. דבר העומד בפני עצמו ובנוסף מפריע לספיגת חומרי מזון .
14.הרעלה ממתכות כבדות.
מכל הנאמר לעיל ניתן להבין כי נשירת שיער הינה בעיה רב צדדית. תזונה יכולה להציע רק חלק מהפתרונות , כיוון שהגורמים לנשירה רבים ומגוונים. על מנת למנוע, לעצור או להאט את הנשירה יש להתייחס לכל הגורמים הללו ולבנות תוכנית טיפול מותאמת אישית, שתכלול מגוון של שיטות. לצורך כך יש לבצע תשאול יסודי על מנת להגיע לאנמנזה נכונה ככל הניתן.
?חשוב לבדוק את בדיקות הדם העדכניות של המטופל, הכוללות גם את נתוני מצב הברזל, הפריטין, B12 , חומצה פולית ומצב בלוטת התריס.
על כן אינני מציינת אסטרטגיה טיפולית ספציפית- כל מקרה לגופו לפי גורם העל.
הטיפול המוצע יהיה מותאם אישית, יכלול תזונה טיפולית, תוספים, צמחי מרפא לפי פורמולה מותאמת, פעילות גופנית, ואלמנטים נוספים שיעזרו לחיזוק ושיפור זרימת הדם לקרקפת ולצמיחת שיער מחודש.
להלן הצעות טיפול בדרכים השונות...
מספר שיטות לטיפול בנשירת שיער:
תזונה:
ידוע שלחץ גורם לשחיקת ויטמינים ומינרלים חיוניים. ועל כן נשים דגש על כך.
? ויטמין C.
? B קומפלקס- כולל אינוזיטול כיוון שמשפיע על מערכת העצבים.
? ויטמין E. עשוי לעזור בעצירת הסתיידות נימי הדם.
? ויטמינים כמו חומצה פנטוטנית ופאבה שעויים לעזור במקרה של אפרוריות השיער מה שגם קורה במצבי סטרס.
? ויטמין A. יעזור במקרה של קשקשת וימנע נשירה.
אם המטופל אינו צורך בשר ועופות יש לדאוג שעדיין יקבל חלבון איכותי.
צריכת חלבון מלא בשילוב עם קטניות כגון מג'אדרה, קינואה בשילוב עם מאש, אזוקי, עדשים, חומוס, אפונה, שעועית עם דגנים כמו: אורז, כוסמת, דוחן וכו'.
מינרלים כמו: סיליקה ואבץ, נמצאים בשפע במזון וכן גם בצמחי מרפא.
הצמח שבטבט לדוג' מכיל הרבה סיליקה ולכן גם ישולב בפורמולות רבות המיועדות לנשירת שיער.
במזון הסיליקה מצויה הרבה בשיבולת שועל, ירקות ופירות.
אבץ מצוי הרבה בקיטניות כגון: נבט חיטה, אגוזים, שקדים, גרעיני דלעת, דגים ועוף.
צמחי מרפא:
1. אם מקור הנשירה הוא בחוסר איזון הורמונאלי, צמחי המרפא שאקח בחשבון יהיו:
*האנג'ליקה הסינית- מכילה חומרים דמוי הורמון האסטרוגן ובכך מסייעת לאיזון הורמונאלי.
2. אם קיימת נטיה לאנמיה על רקע חוסר ברזל ו/ או חוסר B12 / חוסרים תזונתיים כתוצאה מדיאטות קיצוניות או כתוצאה מבעיות ספיגה במעי, אזי הטיפול יתמקד בתמיכה במערכת העיכול ושיפור הספיגה( כגורם על).
צמחים שונים עשירים באופן טוב בויטמינים ומינרלים רבים כולל ברזל. ישנם צמחים מחזקים ומזינים כגון:
? שעורה.
? סרפד- בעל תכונות איכותיות בנושא נשירה.
? אלפאלפא.
? מאקה.
3. במידה ומדובר בסטרס, מצוקה נפשית וכו' נשתמש בצמחים כגון:
? מליסה.
? קמומיל.
? פסיפלורה.
? ולריאן.
? ורבנה.
ועוד רבים אחרים מרגיעים ומאזנים ותומכים במערכת העצבים.
4. אם מדובר בסרקולציה לקויה של הדם לקרקפת כתוצאה מדברים כמו: פסולת וטוקסינים, עישון, כלי דם פגועים, טרשת עורקים המצרה את כלי הדם, ועוד. כל אלו יכולים לפגוע ביכולת הדם להגיע כיאות לאיזור הקרקפת ולהשין את השורש. במקרה כזה בו אנו רוצים לעזור בשיפור הזרימה נשתמש ברוזמרין .
ניתן להשתמש גם בחליטה וגם בעיסוי קרקפת. ידוע ביכולתו לעלות למעלה.
טיפ: לשימוש חיצוני בצמחי מרפא:
3 כפות של סרפד יבש, 2 כוסות מים ? לבשל 25 דקות, לצנן ולהכניס לבקבוק.
לטפטף על שורשי השיער, לעסות ולשטוף היטב לאחר חצי שעה. אחת לשבוע.
צמחים נוספים לשימוש כגון:
?ארכובה סינית.
?רמניה מבושלת.
?דקל מסור.
ורבים נוספים ישמשו אותנו בהכנת פורמולות רבות בנושא זה.
שמנים לעסוי:
שמן ארניקה 20 cc
שמן רוזמרין 5cc
שמן קמפור 5 cc
5 טיפות לעיסוי עור הקרקפת פעם ביום.
מסיכה לשיער:
שמן קיק 90%
שמן רוזמרין 5%
שמן קמפור 5%
לעסות היטב את עור הקרקפת להשאיר שעה ולשטוף. פעם בשבוע.
גופנפש:
נשירת שיער זהו מצב מלחיץ בפני עצמו. חייב לצאת ממעגל הקסמים הזה הקרוי "סטרס" שגם נגרם וגם גורם לנשירה מואצת.
בין אם הוא אכן הגורם ובין אם לא הוא בהחלט מאיץ אותה.
לכן נבחר במקביל לטיפול בצמחים ותזונה גם טיפולי גופנפש כדי לנסות להשיג איזון רגשי. טכניקות כגון:
?נשימות.
?הרפייה.
? דמיון מודרך.
?מדיטציה.
? EFT.
ניקוי דעלים:
עודף רעלים בגוף, עודף פסולת, עודף סוכרים בדם ועוד, גורמים כאמור לדם להיות סמיך ו:מלוכלך", דבר המקשה על הזנת השער בפרט ועל הצלחת הטיפול בכלל.
לכן ניקוי הגוף מרעלים יכול וצריך להיות חלק מהטיפול הכולל והשלם בנשירת שיער, במידה והוא אכן נמצא מתאים למטופל.
פעילות גופנית:
אין להמעיט בערכה של זו וביכולתה לטפל במצבים כמו נשירה.
אחד הדברים המופלאים שקורים במהלך פעילות אירובית הוא שיפור ניכר מאוד ביכולת זרימת הדם להגיע לכל מקןם בגוף.
באופן זה אנו משפרים את זרימת הדם לפריפריה.
יתרון חשוב נוסף בהקשר זה הוא הקשר בין פע"ג לבין שיפור מצב הרוח כמוצא של עליית רמות הסרטונין , והקשר הישיר של זה להורדת סטרס, שכן הסרטונין וחומרים נוספים המופרשים בזמן פעילות וגפ פרק זמן אחריה מסייעים לאיזון מערכת העצבים.
לסיכום :
לנשירת שיער סיבות שונות ורבות.
נשירה מוגדרת כפתלוגית כאשר המטופל מדווח על שינוי בכמות השיער שע ראשומהמצב הרגיל שלו.
הטיפול בנשירה יהיה שונה מאדם לאדם כיוון שהיא עלולה לנבוע אצל כל אחד ממשהו שונה לחלוטין ולכן תהיה פרטנית ואישית לאחר תשאול מעמיק ונגיע הגורם העל, בנוסף לטיפול בנשירה עצמה הנובע מהצורך בהפסקתה או ההאטה לפחות וגם מהצורך בהורדת המתח שמתקיים כתוצאה ממנה.
הטיפול הטוב ביותר כאמור ישלב טיפול בפן הפיזי, הנפשי והמנטלי, כיוון שכל אלו קושרים יחד ומכניסים את האדם הסובל מכך למעגל קסמים , התמחיל בנקודה אחת ובצורה מהירה פושט גם על האחרות, כגון: סטרס- ספיגה לקויה- נשירה...
מטרת הטיפול כמובן היא להוצאי את האדם ממגעל זה, לעצור את נשירת השיער ולהביא לאיזון רגשי, נפשי ופיזי כאחד.
* מאמר זה הינו לעיון והבנת הפתלוגיה ואינו מחליף ייעוץ וטיפול מקצועי.
שני רביב- נטורופתית N.D ומטפלת ברפואה סינית C.A
